19.3.2015

סיכום בחירות 2015: "געוואלד!"

נדמה שאין שחקן במגרש הפוליטי שלא השמיע קריאת "געוואלד!" משלו במהלך מערכת בחירות 2015. פוליטיקאים רבים נדרשו לזעקה בשלבים שונים של המערכה, מאביגדור ליברמן וזהבה גלאון, דרך אריה דרעי ונפתלי בנט, ועד הצמד יצחק הרצוג וציפי לבני, ממש על קו הסיום. מעל כולם עמד כמובן המנצח הגדול של בחירות 2015, בינימין נתניהו, שקמפיין הגעוואלד האפקטיבי שלו בימים האחרונים של המערכה נחל הצלחה כמעט חסרת-תקדים בתולדות הפוליטיקה הישראלית. 

גם לפרשנים הפוליטיים לא היתה עדנה בהינתן התוצאות וחלקם נאלץ לבלוע ניתוחים שונים שפיזר לאוויר, בעיקר במהלך סוף השבוע שעבר. זעקות השבר האחרונות נשמעו מפי הסוקרים, לא רק מפני שסקרי הבחירות האחרונים שלהם פספסו בגדול, אלא בעיקר מפני שהמדגמים שערכו ביום הבחירות נחלו אף הם כשלון חריג והיו רחוקים מלזהות את הפער העצום שנפער בין הליכוד למחנה הציוני.

בעניין הגעוואלד, לא נוותר על זכותנו. השוואת תחזית בטל בשישים לתוצאות האמת בהחלט מצדיקה זעקה משלנו. על-פי הגישה המדעית, כאשר הינך מאמת/ת תיאוריה המבוססת על שורת הנחות מול מאגר נתונים אמפירי - ונכשל/ת בכך - פירושו של דבר שמאגר הנתונים היה שגוי או לוקה בחסר, או שהנחות המודל היו שגויות. או שניהם. לטעמנו, במקרה של בחירות 2015 מדובר באפשרות האחרונה. 

מה היו הגורמים לכישלון הקולקטיבי בניבוי תוצאות בחירות 2015? מהם הלקחים שניתן ללמוד מכך? מדוע כשלה תחזית בטל בשישים? ומה לגבי העתיד? בואו נסכם בקצרה...

17.3.2015

בחירות 2015: תוצאות המדגם

עדכון (04:15): תוצאות האמת (אחרי ספירת 90% מהקולות) כל-כך רחוקות מהמדגמים, שאין בכלל טעם לחשב מדגם משוקלל. עדכנו את הטבלאות בפוסט וב"הרכב ומשול" עם תוצאות האמת החלקיות. אלא אם כן יהיה שינוי משמעותי נוסף, העדכון הבא יהיה עם תוצאות האמת המלאות. 

לפני כמה דקות, פורסמו תוצאות סקרי המדגם בערוצי הטלוויזיה. בטבלה הבאה מופיעות תוצאות המדגמים, לצד עמודת תוצאות האמת (אחרי ספירת 90% מהקולות):
מדגמי ערוצי הטלוויזיה ותוצאות האמת (אחרי ספירת 90% מהקולות)
האם ניתן לסמוך על תוצאות המדגמים? מה היה ב-2013? בהינתן המספרים, אילו קואליציות ניתן להרכיב? בואו ונראה...

16.3.2015

הפתעת הבחירות: חלק ב' (מגמות ותחזית 2015)

בחלק א' של הפוסט סקרנו את הפתעות הבחירות בעשור האחרון, זיהינו מספר קווים כלליים המאפיינים אותן, ותיארנו את המרכיבים במודל הבייסיאני של בטל בשישים שנועדו לזהות מגמות כאלו בסקרים ולתקן את התחזית בהתאם. לאחר פרסום הסקרים הסופיים ורגע לפני פתיחת הקלפיות, מסקרן לדון בהפתעות האפשריות בבחירות שלפנינו.

נתחיל ממפלגת כולנו:
כפי שהסברנו בחלק א', בתמונה מופיעות כל תוצאות הסקרים עבור מפלגת כולנו ב-90 הימים האחרונים. בימים שבהם התקבלה אותה תוצאה יותר מפעם אחת, מספר הפעמים שהופיעה מצויין לידה. בין הנקודות עובר הממוצע-הנע של שבעת הימים הקודמים, ובירוק ואדום מסומנות התוצאות של מינה צמח ושל קמיל פוקס לאורך המערכה. הקווים האנכיים בגרף מסמנים את השבוע האחרון ואת זה שלפניו. לבסוף, תחזית בטל בשישים ליום הבחירות מסומנת אף היא ומוקפת בעיגול, ובקטן יותר מופיעה התחזית עם ניסיון לפיצוי על עדריות הסוקרים. (לפוסט המלא על עדריות הסוקרים, לחצו כאן.)

לשם השוואה, נביט שוב בתמונת יש עתיד בבחירות 2013:
האם לכולנו יש עתיד דומה?

אילו מגמות עולות מן הסקרים עבור כל המפלגות? היכן צפוי גורם ההפתעה להכות הפעם? מה יקרה אם אחת (או יותר) מהמפלגות הקטנות לא יעברו את אחוז החסימה? בואו נשחה עם הזרם...

15.3.2015

תמונת מצב: יומיים לפני הבחירות

יותר משלושה חודשים אחרי אקורד הפתיחה, תקופת פרסום סקרי הבחירות הגיעה סוף-סוף לסיומה והגיע זמן הסיכומים. ניגש מיד לעניין. בטבלה הבאה מופיעים הסקרים האחרונים של מכוני הסקרים הראשיים, ואחריהם ממוצע הסקרים והתחזית הסופית של בטל בשישים:
בפוסט מוקדם יותר השבוע, ניתחנו את השונות בסקרים לאורך מערכת הבחירות הנוכחית והצבענו על תופעת עדריות מובהקת המאפיינת את הסוקרים, הבאה לידי ביטוי הפעם באופן חמור בהרבה לעומת מערכות בחירות קודמות. ובכן, גם בישורת האחרונה העדר המשיך לשעוט קדימה מבלי לפזול לצדדים. בסקרים הסופיים שפרסמו הסוקרים, רק תוצאה אחת בכל סקר שונה ביותר ממנדט בודד מן הממוצע שלהם (אצל רפי סמית, שתי תוצאות), כפי שמודגש בטבלה

במצב כזה, ניתוח-על של הסקרים לא יכול לחרוג מן הממוצע ללא הנחות חיצוניות. אך כפי שקוראינו כבר יודעים, במודל הבייסיאני של בטל בשישים ישנן מספר הנחות לגבי משתנים חיצוניים, ואלה מאפשרות לו מעט יותר חופש. בתחזית לבחירות הקרובות זה מתבטא בכך שיותר משליש מהמפלגות מתרחקות ביותר ממנדט מממוצע הסקרים. מעניין לבחון מי מבין הסוקרים מחזיק בתחזית ה"אמיצה" ביותר. לשם כך נתבונן במרחק הכולל של כל סוקר מהממוצע (המחושב על-ידי שורש סכום הריבועים של הפרשי תוצאות המנדטים מהממוצע שלהן), המופיע בטבלה שלהלן: 
שוב, אנו רואים שתחזית בטל בשישים קיצונית יותר מאלו של הסוקרים. על-ידי לחיצה על הקישור מימין, מתחת לתמונת הריבועים של תחזית הרכב הכנסת ה-20, ניתן לראות שעם פיצוי על עדריות הסוקרים, בדמות מתן משקל כפול למגמות העולות מן הסקרים (עוד על כך בחלק ב' של פוסט הפתעת הבחירות שיעלה בקרוב), התוצאות מתרחקות מהממוצע אף יותר. במצב כזה, יותר מחצי מהמפלגות שונות מהממוצע ביותר ממנדט, והמרחק הכולל של התחזית עומד על 6.7 (אם מתייחסים רק למפלגות שעוברות את אחוז החסימה, המרחק המתקבל בתחזית לאחר הפיצוי הוא 4.5). 

השאלה מה יקרה אחרי הבחירות, כפי שניתן להתרשם מהפולמוסים המגומגמים למקצת באולפני הטלוויזיה, היא סבוכה למדי, וגם גולשת מסטטיסטיקה לפוליטיקה, שאינה ממעייננו כאן. לאחר שנסקור את קורות הסקרים השבוע ואת המספרים בתחזית הסופית של בטל בשישים, ננסה במקום זאת לענות על שאלה אחרת: מה יכול לקרות אחרי הבחירות?

מה אומרים הסקרים של השבוע האחרון? אילו מגמות עולות מהם? מה זה אומר על היום שאחרי? מה קורה אם אחת (או יותר) מהמפלגות הקטנות נמחקת? מה ההסתברות לתרחישים השונים? בואו נצלול פנימה...

13.3.2015

הפתעת הבחירות: חלק א' (תיאום ציפיות)

גורם ההפתעה בבחירות בישראל חוזר ומכה בסוקרים פעם אחר פעם בליל הבחירות. מודל מוצלח לניבוי תוצאות הבחירות חייב לתת לכך מענה, גם אם אין זו משימה פשוטה. בחלק א' של הפוסט נתאר בפירוט את הפתעות העבר ואת המרכיבים במודל הבייסיאני של בטל בשישים שפותחו במיוחד כדי להתמודד עם גורם ההפתעה, וננסה להעריך בשלב זה אילו הפתעות מסתמנות הפעם. בחלק ב', שיופיע לאחר פרסום התחזית הסופית של בטל בשישים לבחירות 2015, נדון במפורט בהפתעות שחוזה המודל לקראת יום שלישי הבא.

נתחיל מהפתעת הבחירות של 2013:
בתמונה מופיעות כל תוצאות הסקרים עבור יש עתיד ב-100 הימים האחרונים של מערכת הבחירות הקודמת. כרגיל, בימים שבהם התקבלה אותה תוצאה יותר מפעם אחת, מספר הפעמים שהופיעה מצויין לידה. בין הנקודות עובר הממוצע-הנע של שבעת הימים הקודמים, ובירוק ואדום מסומנות התוצאות של מינה צמח ושל קמיל פוקס לאורך המערכה. הקווים האנכיים בגרף מסמנים את השבוע האחרון ואת זה שלפניו. תוצאת האמת מסומנת אף היא ומוקפת בעיגול, וכך גם תחזית בטל בשישים (בדיעבד).

לשם השוואה, כך נראה הגרף המעודכן של יש עתיד בבחירות 2015:
לכאורה, בשני המקרים ניכרת מגמת התחזקות הדרגתית במהלך החודש האחרון, וממוצע הסקרים בשבוע שלפני הבחירות עומד על כ-12 מנדטים. אם כך, מדוע הפעם איננו חוזים ליש עתיד נסיקה עד ל-19 מנדטים, כפי שקרה ב-2013?

אילו הפתעות צפויות בבחירות 2015? מה קרה ב-2003, 2006, ו-2009? האם יכולות להיות הפתעות שליליות? וכיצד מחושבות המגמות במודל של בטל בשישים? בואו ונמשיך במסע בזמן...