הבוקר ייפתחו הקלפיות ברחבי הארץ ואזרחי ישראל יוכלו לממש את זכותם להצביע. לאחר שבועות רבים של שקט יחסי, נדמה כי בעשרת הימים האחרונים מערכת הבחירות התעוררה מתרדמתה ושינויים החלו להופיע לכל רוחב המפה הפוליטית.
מספר מפלגות נמצאות במומנטום שלילי וקרוב לודאי שהן סופרות את השעות עד שייגמר הקמפיין. לעומתן, מפלגות רבות שנמצאות בתנופה היו שמחות אם הבחירות היו מתקיימות רק בעוד שבוע או שבועיים.
אבל הבחירות מתקיימות היום. בעוד כ-12 שעות, עם סגירת הקלפיות, יפורסמו תוצאות סקרי המדגם באמצעי התקשורת השונים ולאחר מכן תחל הספירה הממושכת של פתקי ההצבעה, שתפורסם בזמן אמת.
האם ניתן לסמוך על סקרי המדגם? עד כמה היו קרובים לתוצאות האמת בבחירות הקודמות? וכקוריוז, מה היה קורה אם הבחירות היו מתקיימות בעוד כשבוע? בואו נביט בנתונים...
להלן תוצאות סקרי המדגם מליל בחירות 2006 עבור הגושים:
ומ-2009:
ועבור המפלגות הגדולות: (לחצו להגדלה)
אם להסתמך על שנים עברו, תוצאות סקרי המדגם השונים לא היו רחוקות באופן משמעותי מתוצאות האמת, זאת בניגוד לסקרים הבודדים שלפני הבחירות, שרק לעתים נדירות היו קרובים יותר לתוצאות האמת מהתחזית (בדיעבד) של בטל בשישים ב-2006 וב-2009. נראה, אם כן, שכבר הערב נדע מיהם נבחרי הציבור שאזרחי ישראל שלחו עבורם לכנסת.
כאמור, בשבועיים האחרונים שוב היתה המערכת הפוליטית כמרקחה. בישורת האחרונה של הקמפיין נרשמו מספר מגמות חזקות של שינוי בדעת הקהל, אולי גם בגלל המספר הגדול של מתלבטים בבחירות אלו. המודל הסטטיסטי שעומד בבסיס התחזית של בטל בשישים עוקב אחר מגמות אלו ומתחשב בהן במסגרת ההנחות לגבי המשתנים החיצוניים כאשר הוא עורך את הסימולציות של יום הבחירות. לשם ניבוי הבחירות בישראל זוהי הנחה חשובה שכן אסור לפרסם סקרים בארבעת הימים האחרונים שלפני הבחירות.
בראי ההתפתחויות האחרונות, נשאלת השאלה מה היה קורה אילו הבחירות היו מתקיימות רק בשבוע הבא?
מהתבוננות בתחזית הסופית של בטל בשישים, שפורסמה 4 ימים לפני בחירות, ניתן לשים לב לשינויים שנרשמו לעומת התחזית הקודמת, 10 ימים לבחירות:
בתמונת הגושים, גוש הימין איבד מנדט בודד ואילו גוש המרכז התחזק ב-4 מנדטים, בעיקר על חשבון גוש השמאל. אם זו היתה רק סנונית שמבשרת את בוא העתיד והיה לתהליך הזה זמן להבשיל, ייתכן והיינו רואים את גוש המרכז נוסק מעלה לעבר 18 מנדטים וגוזל מצביעים בעיקר משמאל, אבל גם מימין (ב-2009 התרחש תהליך דומה בשבוע האחרון של מערכת הבחירות).
בתמונת המפלגות, הליכוד-ביתנו איבד 2 מנדטים בששת הימים הללו שבין שתי התחזיות ואם המגמה היתה נמשכת שבוע נוסף, ייתכן והיינו רואים רק כ-31 ח"כים מטעם הליכוד-ביתנו בכנסת ה-19. למעשה, לפני חודש בדיוק (כשלליכוד-ביתנו עוד היו 38 מנדטים בתחזית שלנו) פרסמנו ניתוח של המגמות מאז קום המדינה שמראה כי המפלגה הגדולה ביותר בכנסת הולכת ומתקשה (במיוחד בשנות האלפיים) לעבור את רף 30 המנדטים, גם כשהיא זוכה לתחזית גבוהה בהרבה בסקרים המתפרסמים לפני הבחירות.
עבור מפלגת העבודה, נראה שהבחירות מגיעות בזמן, אם לא קצת מאוחר. בתחזית בטל בשישים האחרונה איבדה מפלגת העבודה 2 מנדטים נוספים ומעמדה הצפוי כמפלגה השנייה בגודלה בכנסת ה-19 נראה מתערער, אם כי נותר עוד פער בינה ובין הדולקות אחריה: הבית היהודי ויש עתיד.
בעוד הבית היהודי שמרה על כוחה בתחזית האחרונה, יש עתיד רשמה זינוק מרשים של שני מנדטים ובהינתן המשך המגמה יכול להיות שגם תוצאה של 14 מנדטים וכיבוש המקום השלישי בסדר הסיעות בכנסת לא היו מפתיעים איש.
עמוק בימין מפלגת עוצמה לישראל התחזקה מאוד בתחזית האחרונה וכבר עמדה על סף 3 המנדטים. מנגד, בקצה השמאלי נרשמה התחזקות אצל מרצ על חשבון התנועה ובקרב המפלגות הערביות נראה שמפלגת חד"ש נמצאת במומנטום החיובי ביותר.
המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה היו בין היציבות ביותר בתחזית בטל בשישים ויחד הן עומדות על כ-16-17 מנדטים זה זמן רב.
כאמור, הבחירות מתקיימות היום וככל הנראה לא נראה את התסריטים הנ"ל מתממשים כבר הערב. אולם בהסתכלות קדימה, ייתכן והמתמודדים יוכלו להפיק מכך לקחים ולמנוע בעתיד מערכת בחירות רדומה ברובה כמו זו שהיתה לנו הפעם.
איך אחוז ההצבעה הגבוה משפיע על התוצאות?
השבמחקיש אפשרות להריץ את המודל שוב עם תחזית מעודכנת של אחוזי ההצבעה?
ההערכה שלי (המבוססת על הממוצעים של הסקרים 7 ימים אחורה) - העבודה 14.5 יש עתיד 11.5 / יהדות התורה 5 ש"ס 12.5 / הבית היהודי 15.5 הליכוד 31 / התנועה 6 מרצ 4 / בל"ד 4.5 חד"ש 5 / קדימה 4 / רע"ם תע"ל 4 / עוצמה 2.5.
השבמחקנראה לי מצחיק כל ההפתעה הזו על ההצבעה בערים הערביות. ב 2006 חזו לערבים בין 7 ל 11 מנדטים, ובממוצע 8, ובסוף הם קיבלו 10. ב 2009 חזו לערבים בין 8 ל 10.5 ובממוצע 8.76 ובסוף הם קיבלו 11. השנה חזו להם בין 10-12 ובממוצע 10.75. אז זו תהיה הפתעה אם הם יקבלו 13-14?
בסופו של דבר, יש בעיה גדולה בניתוח סקרים בארץ עקב חוסר תהומי באינפורמציה. (זו בעיה כנראה גם לסוקרים עצמם!) בארה"ב יש מידע דמוגרפי מדוייק על דפוסי הצבעה במדגמים שאפשר לנתח גם הסטורית, שמאפשרים כיול טוב יותר של הסקרים. נתונים דמוגרפיים שמתפרסמים עם הסקרים מאפשרים לדעת כמה הסקר הצליח לאבחן קבוצות אוכלוסיה שונות. אצלנו עושים טובה אם אומרים לך מתי ביצעו את הסקר או מי הסוקר.
סקרן / http://120mandatim.co.nf