סיכום בחירות 2015: "געוואלד!"

נדמה שאין שחקן במגרש הפוליטי שלא השמיע קריאת "געוואלד!" משלו במהלך מערכת בחירות 2015. פוליטיקאים רבים נדרשו לזעקה בשלבים שונים של המערכה, מאביגדור ליברמן וזהבה גלאון, דרך אריה דרעי ונפתלי בנט, ועד הצמד יצחק הרצוג וציפי לבני, ממש על קו הסיום. מעל כולם עמד כמובן המנצח הגדול של בחירות 2015, בינימין נתניהו, שקמפיין הגעוואלד האפקטיבי שלו בימים האחרונים של המערכה נחל הצלחה כמעט חסרת-תקדים בתולדות הפוליטיקה הישראלית. 

גם לפרשנים הפוליטיים לא היתה עדנה בהינתן התוצאות וחלקם נאלץ לבלוע ניתוחים שונים שפיזר לאוויר, בעיקר במהלך סוף השבוע שעבר. זעקות השבר האחרונות נשמעו מפי הסוקרים, לא רק מפני שסקרי הבחירות האחרונים שלהם פספסו בגדול, אלא בעיקר מפני שהמדגמים שערכו ביום הבחירות נחלו אף הם כשלון חריג והיו רחוקים מלזהות את הפער העצום שנפער בין הליכוד למחנה הציוני.

בעניין הגעוואלד, לא נוותר על זכותנו. השוואת תחזית בטל בשישים לתוצאות האמת בהחלט מצדיקה זעקה משלנו. על-פי הגישה המדעית, כאשר הינך מאמת/ת תיאוריה המבוססת על שורת הנחות מול מאגר נתונים אמפירי - ונכשל/ת בכך - פירושו של דבר שמאגר הנתונים היה שגוי או לוקה בחסר, או שהנחות המודל היו שגויות. או שניהם. לטעמנו, במקרה של בחירות 2015 מדובר באפשרות האחרונה. 

מה היו הגורמים לכישלון הקולקטיבי בניבוי תוצאות בחירות 2015? מהם הלקחים שניתן ללמוד מכך? מדוע כשלה תחזית בטל בשישים? ומה לגבי העתיד? בואו נסכם בקצרה...

בחירות 2015: תוצאות המדגם

עדכון (04:15): תוצאות האמת (אחרי ספירת 90% מהקולות) כל-כך רחוקות מהמדגמים, שאין בכלל טעם לחשב מדגם משוקלל. עדכנו את הטבלאות בפוסט וב"הרכב ומשול" עם תוצאות האמת החלקיות. אלא אם כן יהיה שינוי משמעותי נוסף, העדכון הבא יהיה עם תוצאות האמת המלאות. 

לפני כמה דקות, פורסמו תוצאות סקרי המדגם בערוצי הטלוויזיה. בטבלה הבאה מופיעות תוצאות המדגמים, לצד עמודת תוצאות האמת (אחרי ספירת 90% מהקולות):

מדגמי ערוצי הטלוויזיה ותוצאות האמת (אחרי ספירת 90% מהקולות)

האם ניתן לסמוך על תוצאות המדגמים? מה היה ב-2013? בהינתן המספרים, אילו קואליציות ניתן להרכיב? בואו ונראה...

הפתעת הבחירות: חלק ב' (מגמות ותחזית 2015)

בחלק א' של הפוסט סקרנו את הפתעות הבחירות בעשור האחרון, זיהינו מספר קווים כלליים המאפיינים אותן, ותיארנו את המרכיבים במודל הבייסיאני של בטל בשישים שנועדו לזהות מגמות כאלו בסקרים ולתקן את התחזית בהתאם. לאחר פרסום הסקרים הסופיים ורגע לפני פתיחת הקלפיות, מסקרן לדון בהפתעות האפשריות בבחירות שלפנינו.

נתחיל ממפלגת כולנו:

כפי שהסברנו בחלק א', בתמונה מופיעות כל תוצאות הסקרים עבור מפלגת כולנו ב-90 הימים האחרונים. בימים שבהם התקבלה אותה תוצאה יותר מפעם אחת, מספר הפעמים שהופיעה מצויין לידה. בין הנקודות עובר הממוצע-הנע של שבעת הימים הקודמים, ובירוק ואדום מסומנות התוצאות של מינה צמח ושל קמיל פוקס לאורך המערכה. הקווים האנכיים בגרף מסמנים את השבוע האחרון ואת זה שלפניו. לבסוף, תחזית בטל בשישים ליום הבחירות מסומנת אף היא ומוקפת בעיגול, ובקטן יותר מופיעה התחזית עם ניסיון לפיצוי על עדריות הסוקרים. (לפוסט המלא על עדריות הסוקרים, לחצו כאן.)

לשם השוואה, נביט שוב בתמונת יש עתיד בבחירות 2013:

האם לכולנו יש עתיד דומה?

אילו מגמות עולות מן הסקרים עבור כל המפלגות? היכן צפוי גורם ההפתעה להכות הפעם? מה יקרה אם אחת (או יותר) מהמפלגות הקטנות לא יעברו את אחוז החסימה? בואו נשחה עם הזרם...

תמונת מצב: יומיים לפני הבחירות

יותר משלושה חודשים אחרי אקורד הפתיחה, תקופת פרסום סקרי הבחירות הגיעה סוף-סוף לסיומה והגיע זמן הסיכומים. ניגש מיד לעניין. בטבלה הבאה מופיעים הסקרים האחרונים של מכוני הסקרים הראשיים, ואחריהם ממוצע הסקרים והתחזית הסופית של בטל בשישים:

בפוסט מוקדם יותר השבוע, ניתחנו את השונות בסקרים לאורך מערכת הבחירות הנוכחית והצבענו על תופעת עדריות מובהקת המאפיינת את הסוקרים, הבאה לידי ביטוי הפעם באופן חמור בהרבה לעומת מערכות בחירות קודמות. ובכן, גם בישורת האחרונה העדר המשיך לשעוט קדימה מבלי לפזול לצדדים. בסקרים הסופיים שפרסמו הסוקרים, רק תוצאה אחת בכל סקר שונה ביותר ממנדט בודד מן הממוצע שלהם (אצל רפי סמית, שתי תוצאות), כפי שמודגש בטבלה. 

במצב כזה, ניתוח-על של הסקרים לא יכול לחרוג מן הממוצע ללא הנחות חיצוניות. אך כפי שקוראינו כבר יודעים, במודל הבייסיאני של בטל בשישים ישנן מספר הנחות לגבי משתנים חיצוניים, ואלה מאפשרות לו מעט יותר חופש. בתחזית לבחירות הקרובות זה מתבטא בכך שיותר משליש מהמפלגות מתרחקות ביותר ממנדט מממוצע הסקרים. מעניין לבחון מי מבין הסוקרים מחזיק בתחזית ה"אמיצה" ביותר. לשם כך נתבונן במרחק הכולל של כל סוקר מהממוצע (המחושב על-ידי שורש סכום הריבועים של הפרשי תוצאות המנדטים מהממוצע שלהן), המופיע בטבלה שלהלן: 

שוב, אנו רואים שתחזית בטל בשישים קיצונית יותר מאלו של הסוקרים. על-ידי לחיצה על הקישור מימין, מתחת לתמונת הריבועים של תחזית הרכב הכנסת ה-20, ניתן לראות שעם פיצוי על עדריות הסוקרים, בדמות מתן משקל כפול למגמות העולות מן הסקרים (עוד על כך בחלק ב' של פוסט הפתעת הבחירות שיעלה בקרוב), התוצאות מתרחקות מהממוצע אף יותר. במצב כזה, יותר מחצי מהמפלגות שונות מהממוצע ביותר ממנדט, והמרחק הכולל של התחזית עומד על 6.7 (אם מתייחסים רק למפלגות שעוברות את אחוז החסימה, המרחק המתקבל בתחזית לאחר הפיצוי הוא 4.5). 

השאלה מה יקרה אחרי הבחירות, כפי שניתן להתרשם מהפולמוסים המגומגמים למקצת באולפני הטלוויזיה, היא סבוכה למדי, וגם גולשת מסטטיסטיקה לפוליטיקה, שאינה ממעייננו כאן. לאחר שנסקור את קורות הסקרים השבוע ואת המספרים בתחזית הסופית של בטל בשישים, ננסה במקום זאת לענות על שאלה אחרת: מה יכול לקרות אחרי הבחירות?

מה אומרים הסקרים של השבוע האחרון? אילו מגמות עולות מהם? מה זה אומר על היום שאחרי? מה קורה אם אחת (או יותר) מהמפלגות הקטנות נמחקת? מה ההסתברות לתרחישים השונים? בואו נצלול פנימה...

הפתעת הבחירות: חלק א' (תיאום ציפיות)

גורם ההפתעה בבחירות בישראל חוזר ומכה בסוקרים פעם אחר פעם בליל הבחירות. מודל מוצלח לניבוי תוצאות הבחירות חייב לתת לכך מענה, גם אם אין זו משימה פשוטה. בחלק א' של הפוסט נתאר בפירוט את הפתעות העבר ואת המרכיבים במודל הבייסיאני של בטל בשישים שפותחו במיוחד כדי להתמודד עם גורם ההפתעה, וננסה להעריך בשלב זה אילו הפתעות מסתמנות הפעם. בחלק ב', שיופיע לאחר פרסום התחזית הסופית של בטל בשישים לבחירות 2015, נדון במפורט בהפתעות שחוזה המודל לקראת יום שלישי הבא.

נתחיל מהפתעת הבחירות של 2013:

בתמונה מופיעות כל תוצאות הסקרים עבור יש עתיד ב-100 הימים האחרונים של מערכת הבחירות הקודמת. כרגיל, בימים שבהם התקבלה אותה תוצאה יותר מפעם אחת, מספר הפעמים שהופיעה מצויין לידה. בין הנקודות עובר הממוצע-הנע של שבעת הימים הקודמים, ובירוק ואדום מסומנות התוצאות של מינה צמח ושל קמיל פוקס לאורך המערכה. הקווים האנכיים בגרף מסמנים את השבוע האחרון ואת זה שלפניו. תוצאת האמת מסומנת אף היא ומוקפת בעיגול, וכך גם תחזית בטל בשישים (בדיעבד).

לשם השוואה, כך נראה הגרף המעודכן של יש עתיד בבחירות 2015:

לכאורה, בשני המקרים ניכרת מגמת התחזקות הדרגתית במהלך החודש האחרון, וממוצע הסקרים בשבוע שלפני הבחירות עומד על כ-12 מנדטים. אם כך, מדוע הפעם איננו חוזים ליש עתיד נסיקה עד ל-19 מנדטים, כפי שקרה ב-2013?

אילו הפתעות צפויות בבחירות 2015? מה קרה ב-2003, 2006, ו-2009? האם יכולות להיות הפתעות שליליות? וכיצד מחושבות המגמות במודל של בטל בשישים? בואו ונמשיך במסע בזמן...

נעים בזמן

עדכון: המספרים של תחזית בטל בשישים בגוף הפוסט נכונים ל-12.3 ב06:00. התחזית מימין ממשיכה להתעדכן מאז, עם פרסום סקרים נוספים.

שבוע לפני הבחירות, מעניין לבחון כיצד השתנו המגמות לאורך מערכת הבחירות האחרונה, וכיצד תפקדו הסוקרים השונים. תמונה אחת שווה אלף מילים, ובפוסט הזה יהיו הרבה תמונות...

נתבונן לדוגמא במחנה הציוני (לחצו על התמונה להגדלה):

בתמונה מופיעות כל תוצאות הסקרים עבור המחנה הציוני ב-90 הימים האחרונים של מערכת הבחירות. בימים שבהם התקבלה אותה תוצאה יותר מפעם אחת, מספר הפעמים שהופיעה מצויין לידה. בין הנקודות עובר הממוצע-הנע של שבעה הימים הקודמים, ובירוק ואדום מסומנות התוצאות של מינה צמח (ומנו גבע) ומכון פאנלס פוליטיקס לאורך המערכה. הקווים האנכיים בגרף מסמנים את השבוע האחרון וזה שלפניו.

ניתן להתרשם מכך שפיזור התוצאות עבור המחנה הציוני קטן מאוד (עדריות של סוקרים, כבר אמרנו?), ושבעוד התוצאות של קמיל פוקס מפוזרות מעל ומתחת לממוצע, אלו של מינה צמח (ומנו גבע) הן מעל הממוצע בכל אחד מהסקרים שפרסמה. אצל שני הסוקרים, מתחזק המחנה הציוני בשבוע האחרון במנדט אחד. בתחזית בטל בשישים עומד המחנה הציוני היום על כ-24 מנדטים.

(*) שימו לב שהתמונות בפוסט הזה כוללות רק סקרים שפורסמו באמצעי התקשורת המרכזיים. סקריו של מכון גיאוקרטוגרפיה עבור i24news וסקרי TRI בביזפורטל הוסרו מן הרשימה.

מה לגבי שאר המפלגות? לאלו סוקרים ישנן נטיות ברורות כשמדובר במפלגות מסויימות? בואו נביט בתמונות...

כצאן לטבח

כפי שתיארנו בתחזית 10 ימים לבחירות, פיזור התוצאות בסקרים השונים המתפרסמים באמצעי התקשורת הוא קטן עד מאוד. יש לזכור שסקרי בחירות אמורים להיות מבוססים על מדגם אקראי של האוכלוסייה. כפי שהסברנו בעבר, כאשר שואלים מדגם של 500 איש מתוך האוכלוסייה הכללית, ניתן לחשב מהי טעות הדגימה הסטטיסטית לכל מפלגה עפ"י מספר המנדטים שקיבלה בסקר, ויש לצפות שתוצאות הסקרים "ירקדו" סביב הממוצע בהתאם לטעות הזו, בניגוד למה שעולה מן הנתונים בסקרים של השבוע האחרון.   

אנחנו כבר קרובים מאוד ליום הבחירות, ובשלב הזה אפשר להפסיק להיתמם. ברור שסקר בחירות איננו מדגם אקראי טהור. אין הרבה מקום לספק בכך שהסוקרים השונים מבצעים מניפולציות במידע הגולמי שהם מפיקים מתשאול הנסקרים. כיצד לפלח את אחוזי המצביעים בקרב אוכלוסיות שונות ואיך לפענח את כוונות ההצבעה של המתלבטים הן רק שתי דוגמאות טריוויאליות להחלטות שהסוקרים נאלצים לבצע בהרכבתם את תוצאות הסקר. אבל אם כל סוקר היה עושה זאת בנפרד, בחדר סגור ובלי גישה לתקשורת, היינו מצפים להבדלים בין ההנחות של הסוקרים השונים, שרק היו מגדילים את פיזור התוצאות בין הסקרים!

אלא אם כן...

התופעה שאנו עדים לה מכונה עדריות (herding), והיא לא ייחודית לישראל (לניתוח של התופעה בבחירות לקונגרס בארה"ב מאת נייט סילבר, לחצו כאן). אך מתנוסס מעליה תג מחיר ברור: ניתוח-על פשוט של סקרי הבחירות לא צפוי לספק דיווידנדים ברורים לעומת הסתמכות על סקר בודד כלשהו. וכפי שסילבר מסביר, הסכנה היא שאם מובילי העדר לוקים בעיוורון, לא יהיה מי שיצעק שהמלך עירום.

מדוע זה קורה? האם זה מפתיע? מה היה בבחירות קודמות? ומה ההשפעה על היכולת שלנו לנבא את תוצאות הבחירות? בואו נקדיש לכך קצת מחשבה...

הרכב ומשול עולה לאוויר!

כפי שעולה מתחזיות בטל בשישים השבועיות, התמונה לקראת בחירות 2015 מסובכת בהרבה מכפי שהיתה במערכות בחירות קודמות. בשבועות האחרונים, כל אימת שמתפרסמות תוצאות סקר טרי, מיד נזעקים לאולפן הכתבים הפוליטיים התורנים וממטירים על הצופים במהירות מסחררת שלל תרחישים אפשריים להרכבת קואליציה על-ידי מי מהמועמדים:

"נכניס את הליכוד עם 22, הבית היהודי 12, יחד... עם כולנו... וסה"כ מקבלים 63. לעומת זאת, אם נוציא את כולנו - ז"א, את כחלון - ונכניס את..., נקבל 64!"; "מנגד, להרצוג יהיה קשה יותר, אך המשימה בכל זאת אפשרית, ונוכל לקבל שוב 63, אם נכניס את החרדים, ואז יש עתיד", וכן הלאה. 

אחרי כמה דקות של ריענון בלימודי ליב"ה, אנו הצופים נותרים לכל היותר עם זכרון מעומעם של המספר 63 (או 64?), ועם מלוא תאוותנו בידינו. עד היום, גם ביקור ב"בטל בשישים" לא תמיד השביע את התיאבון, שכן הוא השאיר לנו את עבודת הפרך של בישול ההרכבים הפוליטיים השונים וחיבור המנדטים שלהם. 

אפליקציית הרכב ומשול נועדה להקל עלינו את המלאכה. בלחיצה על הקישור בתמונה המופיעה מימין (מתחת ל"תחזית הרכב הכנסת ה-20"), תופנו ליישום חדש בו תוכלו לבחון את כוחם של הרכבי קואליציה שונים, על-פי תחזית בטל בשישים המעודכנת. ואם תשרה עליכם השכינה, תוכלו להעמיד פנים שאתם עומדים בראש אחד הגושים במשכן, ולהתמודד עם אתגר ההרכבה בעצמכם.

(*) האפליקציה אינה תומכת בסמארטפונים וטאבלטים בשלב זה.

תמונת מצב: 10 ימים לבחירות

נו, אז היה נאום בקונגרס השבוע. -"מתי זה היה?" -"יום שלישי, נראה לי." -"וואלה." בכך פחות או יותר ניתן לסכם את קורות השבוע האחרון, מנקודת המבט של מערכת הבחירות לכנסת ה-20. בסקרים שפורסמו לאורך השבוע נרשמו שינויים מינוריים בלבד, ונראה שהמערכת מתייצבת מעט לקראת הישורת האחרונה.

ביממה האחרונה דובר על מגעים השואפים לשנות ברגע האחרון את הסכמי העודפים ולארגנם מחדש בין מפלגות גוש השמאל ויש עתיד (כידוע, הרשימה המשותפת ויש עתיד ניגשות לבחירות הקרובות ללא הסכם עודפים), אך אפשרות זו נגוזה עם סירובה העיקש של מפלגת בל"ד לחתום על הסכם עם מפלגת מרצ הציונית. עפ"י הסימולציות של בטל בשישים, במצב הנוכחי שינוי כזה היה מביא למעבר של מנדט מגוש הימין-חרדים לגוש השמאל. במטות הליכוד והבית היהודי (העומדים יחדיו בראש הטוענים למנדטים העודפים המחולקים לפי חוק באדר-עופר, בפער גדול) ודאי מח"ככים ידיהם בהנאה.

מה לגבי הפתעת הבחירות? בהחלט ייתכן שמפלגה כלשהי תזכה לתוספת של 5-7 מנדטים ברגע האחרון, כפי שקרה בחמש מערכות הבחירות הקודמות (ש"ס ושינוי ב-1999, הליכוד ב-2003, הגמלאים ב-2006, קדימה ב-2009 ויש עתיד ב-2013). ישנו גם סיכוי סביר שתהיה הפתעה בדמות כשלונה של אחת ממפלגות הסף לעבור את אחוז החסימה. לשם כך דרושה טעות של מנדט או שניים בלבד בניבוי התוצאה לאחת המפלגות הקטנות שבשוליים, אך צפויה להיות לכך השפעה רבה על מאזן הכוחות בין הגושים בכנסת. 

ואולי ההפתעה היא שלא תהיה הפתעה? 

מה אומרים הסקרים של השבוע האחרון? האם כבר ניתן לזהות בהם מגמות "מפתיעות"? מה היה המצב באותו שלב לפני הבחירות הקודמות? מה ניתן ללמוד מכך? בואו נצלול פנימה...