יותר משלושה חודשים אחרי אקורד הפתיחה, תקופת פרסום סקרי הבחירות הגיעה סוף-סוף לסיומה והגיע זמן הסיכומים. ניגש מיד לעניין. בטבלה הבאה מופיעים הסקרים האחרונים של מכוני הסקרים הראשיים, ואחריהם ממוצע הסקרים והתחזית הסופית של בטל בשישים:
בפוסט מוקדם יותר השבוע, ניתחנו את השונות בסקרים לאורך מערכת הבחירות הנוכחית והצבענו על תופעת עדריות מובהקת המאפיינת את הסוקרים, הבאה לידי ביטוי הפעם באופן חמור בהרבה לעומת מערכות בחירות קודמות. ובכן, גם בישורת האחרונה העדר המשיך לשעוט קדימה מבלי לפזול לצדדים. בסקרים הסופיים שפרסמו הסוקרים, רק תוצאה אחת בכל סקר שונה ביותר ממנדט בודד מן הממוצע שלהם (אצל רפי סמית, שתי תוצאות), כפי שמודגש בטבלה.
במצב כזה, ניתוח-על של הסקרים לא יכול לחרוג מן הממוצע ללא הנחות חיצוניות. אך כפי שקוראינו כבר יודעים, במודל הבייסיאני של בטל בשישים ישנן מספר הנחות לגבי משתנים חיצוניים, ואלה מאפשרות לו מעט יותר חופש. בתחזית לבחירות הקרובות זה מתבטא בכך שיותר משליש מהמפלגות מתרחקות ביותר ממנדט מממוצע הסקרים. מעניין לבחון מי מבין הסוקרים מחזיק בתחזית ה"אמיצה" ביותר. לשם כך נתבונן במרחק הכולל של כל סוקר מהממוצע (המחושב על-ידי שורש סכום הריבועים של הפרשי תוצאות המנדטים מהממוצע שלהן), המופיע בטבלה שלהלן:
שוב, אנו רואים שתחזית בטל בשישים קיצונית יותר מאלו של הסוקרים. על-ידי לחיצה על הקישור מימין, מתחת לתמונת הריבועים של תחזית הרכב הכנסת ה-20, ניתן לראות שעם פיצוי על עדריות הסוקרים, בדמות מתן משקל כפול למגמות העולות מן הסקרים (עוד על כך בחלק ב' של פוסט הפתעת הבחירות שיעלה בקרוב), התוצאות מתרחקות מהממוצע אף יותר. במצב כזה, יותר מחצי מהמפלגות שונות מהממוצע ביותר ממנדט, והמרחק הכולל של התחזית עומד על 6.7 (אם מתייחסים רק למפלגות שעוברות את אחוז החסימה, המרחק המתקבל בתחזית לאחר הפיצוי הוא 4.5).
השאלה מה יקרה אחרי הבחירות, כפי שניתן להתרשם מהפולמוסים המגומגמים למקצת באולפני הטלוויזיה, היא סבוכה למדי, וגם גולשת מסטטיסטיקה לפוליטיקה, שאינה ממעייננו כאן. לאחר שנסקור את קורות הסקרים השבוע ואת המספרים בתחזית הסופית של בטל בשישים, ננסה במקום זאת לענות על שאלה אחרת: מה יכול לקרות אחרי הבחירות?
מה אומרים הסקרים של השבוע האחרון? אילו מגמות עולות מהם? מה זה אומר על היום שאחרי? מה קורה אם אחת (או יותר) מהמפלגות הקטנות נמחקת? מה ההסתברות לתרחישים השונים? בואו נצלול פנימה...
במצב כזה, ניתוח-על של הסקרים לא יכול לחרוג מן הממוצע ללא הנחות חיצוניות. אך כפי שקוראינו כבר יודעים, במודל הבייסיאני של בטל בשישים ישנן מספר הנחות לגבי משתנים חיצוניים, ואלה מאפשרות לו מעט יותר חופש. בתחזית לבחירות הקרובות זה מתבטא בכך שיותר משליש מהמפלגות מתרחקות ביותר ממנדט מממוצע הסקרים. מעניין לבחון מי מבין הסוקרים מחזיק בתחזית ה"אמיצה" ביותר. לשם כך נתבונן במרחק הכולל של כל סוקר מהממוצע (המחושב על-ידי שורש סכום הריבועים של הפרשי תוצאות המנדטים מהממוצע שלהן), המופיע בטבלה שלהלן:
השאלה מה יקרה אחרי הבחירות, כפי שניתן להתרשם מהפולמוסים המגומגמים למקצת באולפני הטלוויזיה, היא סבוכה למדי, וגם גולשת מסטטיסטיקה לפוליטיקה, שאינה ממעייננו כאן. לאחר שנסקור את קורות הסקרים השבוע ואת המספרים בתחזית הסופית של בטל בשישים, ננסה במקום זאת לענות על שאלה אחרת: מה יכול לקרות אחרי הבחירות?
מה אומרים הסקרים של השבוע האחרון? אילו מגמות עולות מהם? מה זה אומר על היום שאחרי? מה קורה אם אחת (או יותר) מהמפלגות הקטנות נמחקת? מה ההסתברות לתרחישים השונים? בואו נצלול פנימה...
ארבעה-עשר סקרים פורסמו השבוע בכלי התקשורת המרכזיים על-ידי שבעה סוקרים שונים. בטבלה שלהלן ניתן לראות את מספר המנדטים שקיבלה כל אחת משבע המפלגות הגדולות בכל אחד מן הסקרים, ואת ההפרש בין תוצאת כל סקר לתוצאת הסקר הקודם שבוצע ע"י אותו סוקר (בשורת הממוצע, המספר האדום/כחול הוא ממוצע ההפרשים שמעליו; בשורה של תחזית בטל בשישים המספר האדום/כחול מציין את ההפרש לעומת התחזית של השבוע שעבר):
ביחס להד התקשורתי העצום שזכו לו הסקרים בשבוע האחרון, צריך לומר שהתמונה האמיתית היא ברובה סטטית באופן כמעט מייאש. מלבד בכמה סקרים עבור הליכוד ומקרה אחד עבור יש עתיד, אף תוצאה לא השתנתה ביותר ממנדט בודד לכיוון כלשהו, לעומת הסקר הקודם של אותו סוקר. מרוב סקרים "דרמטיים" השבוע, אף מפלגה לא עלתה או ירדה בממוצע ביותר ממנדט לעומת השבוע שעבר. למעשה, בסיכומו של דבר, שלוש מפלגות לא זזו כלל(!), בנוסף למפלגת ש"ס, שנעה בסה"כ בפחות מעשירית המנדט. טווח התוצאות מטריד מאוד גם הוא. רק לעיתים נדירות ניתן לראות תוצאה החורגת ממוצע הסקרים ביותר ממנדט אחד. תחזית בטל בשישים, כאמור, היא מעט יותר מרחיקת-לכת.
מהתבוננות בטבלה ניתן לראות כי הליכוד בכל זאת חווה שבוע לא קל. בסקרים הראשונים של כל(!) הסוקרים השבוע, הליכוד איבד בין מנדט לשניים וכבר נראה בדרך לקריסה מוחלטת. אולם ביום האחרון של המערכה, ממש בדקה ה-91, הוא התאושש קמעה ואפילו השיב לעצמו מנדט אצל שלושה מן הסוקרים. תחזית בטל בשישים מתחשבת במגמה השלילית השבוע ומענישה את הליכוד בשני מנדטים לעומת התחזית של השבוע שעבר. הליכוד מקבל 20 מנדטים בתחזית, תוצאה נמוכה שמופיעה רק בסקר הסופי של קמיל פוקס. המחנה הציוני עלה במנדט אחד לפחות כמעט אצל כל הסוקרים השבוע, ולא פחות חשוב, לא חווה ולו ירידת מנדטים אחת. בתחזית בטל בשישים המחנ"צ עולה ל-25 מנדטים.
מה שקורה עם הרשימה המשותפת בבחירות אלה הוא פשוט עצוב. אחרי הניתוח שפרסמנו כאן בנוגע לספירת הקולות בקרב הציבור הערבי (מאז נדרשנו לכך עוד מספר פעמים), הנה אנו שוב ניצבים מול תוצאה בלתי-אפשרית מבחינה סטטיסטית. 14 סקרים ברציפות לא זיהו שום תזוזה לשום כיוון בתחזית עבור הרשימה המשותפת. טוב, אז יודעים מה? גם התחזית של בטל בשישים לא השתנתה, והרשימה המשותפת נותרת עם 14 מנדטים. זו תוצאה גבוהה שלא הופיעה עד כה באף-אחד מן הסקרים עבורה, ומקורה בפיצוי שנותן המודל להערכת החסר העקבית בכוחן של המפלגות הערביות בסקרי הבחירות בישראל (פיצוי דומה ניתן גם במודל של פרוייקט 61).
יש עתיד עברה את השבוע על מי-מנוחות, עלתה וירדה פה ושם, אך נותרה עם ממוצע זהה לשבוע שעבר. בתחזית בטל בשישים היא מאבדת מנדט ומקבלת 13 מנדטים. הבית היהודי תזזיתי יותר, אולם לא באופן עקבי והוא שומר על כוחו בתחזית בטל בשישים עם 11 מנדטים. כולנו היא סיפור הצלחה נוסף השבוע, והיא עולה במספר סקרים, אולם רק אצל קמיל פוקס ופאנלס היא זוכה לתוצאה דו-ספרתית של מנדטים. בתחזית בטל בשישים כולנו ממשיכה לעלות וניצבת על 11 מנדטים, יותר מכל שישה הסקרים הסופיים של הסוקרים ובפער של יותר משני מנדטים מממוצע הסקרים. מיני-הפתעה. לבסוף, ש"ס גם היא יציבה מאוד השבוע, ועולה ל-8 מנדטים בתחזית בטל בשישים.
מה לגבי המפלגות הקטנות?
גם בקרב המפלגות הקטנות לא נרשמו שינויים משמעותיים באף סקר. הפיהוק מסתכם אצל כולן בתזוזה של פחות מרבע מנדט בממוצע. תחזית בטל בשישים נותרה בעינה עבור ארבע המפלגות, אך בכל זאת נרשם שינוי השבוע בהערכת ההסתברויות לתרחישים בהם המפלגות הקטנות לא יעברו את אחוז החסימה (כפי שניתן לראות ברשימת התרחישים המופיעה בטור מימין). בעוד מרצ ויחד התייצבו לקראת סיום והן בעלות סיכוי גבוה יחסית (אם כי רחוק מודאי) לעבור את אחוז החסימה, ישראל ביתנו מדשדשת וגורלה נתון בסכנה. אצל שני סוקרים השבוע היא נופלת לראשונה ל-4 מנדטים (בסקר הסופי של מכון פאנלס ובסקר הראשון של קמיל פוקס). בטור המנדטים של מרצ, לשם השוואה, התוצאה 4 מופיעה רק אצל טלסקר, אולם זו התוצאה הקבועה עבור מרצ בסקרי טלסקר כבר זמן רב.
אז מה יכול לקרות ב17.3? נדון במספר סוגיות מתבקשות:
הפער בין המפלגות הגדולות
מה צפוי להיות הפער בין המחנה הציוני לליכוד?
בעניין זה, הסוקרים תמימי-דעים למדי. רובם חוזים פער של ארבעה מנדטים לטובת המחנה הציוני (טלסקר מתונה יותר, עם פער של שני מנדטים, ואילו אצל מאגר מוחות הפער עומד על שלושה). תחזית בטל בשישים אגרסיבית יותר, וצופה הפרש של חמישה מנדטים בין המחנה הציוני לליכוד, פער שלא הופיע באף-אחד מהסקרים לאורך כל מערכת הבחירות. זהו פער משמעותי למדי, שעשוי להיות מכריע בקביעת המועמד שיזכה לנסות להרכיב קואליציה. (קל לדמיין הודאות כגון: "העם הכריע", "הציבור אמר את דברו" וכו', מפי מנהיגי מפלגות שונות ברחבי המפה הפוליטית - משה כחלון, אריה דרעי ואביגדור ליברמן, למשל - שיאפשרו להם לחזור בהם מהצהרותיהם לפני הבחירות ולהצטרף לצד ה"מנצח", אם אכן יהיה כזה).
האם ניתן להשוות את המצב הפעם לזה שהיה ב-2009, כאשר קדימה בראשות ציפי לבני הפתיעה ו"ניצחה" את הליכוד (עם 28 לעומת 27 מנדטים)? לטעמנו, אין מקום להשוואה. בחירות 2009 נערכו לאחר שציפי לבני, שהחליפה קודם לכן את אהוד אולמרט בראשות קדימה, ניסתה להקים קואליציה עם המפלגות החרדיות ונכשלה בכך. תחת זאת, נערכו בחירות שאליהן ניגשו ה"שותפים הטבעיים" של גוש הימין כשותפים לכל דבר ועניין, וגוש הימין-חרדים הוא זה שניצח את הבחירות באופן ברור עם 65 מנדטים, שסללו את דרכו של נתניהו בשנית למעון המפורסם ברחוב בלפור בי-ם. בניגוד לספין הכושל שנוסה אז, ועד היום מופיע פה ושם, נתניהו ניצח את בחירות 2009, לא ציפי לבני.
המצב היום שונה, משלושה טעמים: ראשית, הפער המסתמן בין המחנה הציוני לליכוד גדול בהרבה מהפער של 2009. שנית, לא בכדי מופיעות המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, בגוש המרכז-חרדים ולא בגוש הימין בתמונת הרכב הכנסת ה-20 של בטל בשישים. בניגוד למפלגת יחד של אלי ישי, מנהיגי המפלגות הללו נמנעו מלהצהיר על נתניהו כמועמדן המועדף להרכבת הממשלה כמעט עד הרגע האחרון, לאחר שנכוו ממהלכיה של הקואליציה האחרונה בראשותו. לבסוף, אם נסתמך על תוצאות המודל של בטל בשישים, בבחירות אלו חל מהפך אמיתי בין הגושים לעומת המצב ששרר עם ההכרזה על הבחירות. זהו מהפך שלא מסתכם בזליגה של כמה מנדטים מהגוש המוביל לגוש המרכז. חלק משמעותי מהמנדטים שנטשו את הימין מצאו את דרכם למחנה הציוני בגוש השמאל, ולא נעצרו במרכז. לראיה, גוש השמאל צפוי להיות הגוש הגדול בכנסת ה-20, בניגוד לרוב התחזיות בשלבים מוקדמים יותר, ואחרי מספר חודשים בהן נמדד שיוויון בין שתי המפלגות, המחנה הציוני גובר כעת על הליכוד ביותר מ-98% מסימולציות יום הבחירות של מודל בטל בשישים.
היעלמות המפלגות הקטנות
עד כמה יכולה אחת המפלגות הקטנות להשפיע על התמונה אם היא נמחקת מהמפה?
מבחינת מספרי המנדטים של המפלגות השונות, לא באופן דרמטי. על-פי חוק באדר-עופר, מספר הקולות הדרוש למנדט (ה"מודד") מחושב רק על-פי הקולות הכשרים שעברו את אחוז החסימה, ופירושו של דבר הוא שאם מפלגה מסוימת לא עוברת את הרף הנדרש, המנדטים ש"אבדו" יחולקו בין המפלגות האחרות באופן פרופורציוני. בגלל שחלק מן המפלגות הקטנות חתומות על הסכמי עודפים, היעלמותן עשויה לפגוע במקצת בשותפות שלהן להסכם (כולנו במקרה של ישראל ביתנו, והמחנה הציוני במקרה של מרצ). אבל בניגוד להצהרות שמופיעות לעיתים בתקשורת, לא צפוי שינוי גדול בתמונת המנדטים באף-אחד מהתרחישים של היעלמות מפלגות, כפי שניתן לראות מטבלת התוצאות של סימולציות בטל בשישים במקרים הללו:
ניתן לראות שאין שינויים משמעותיים בתסריטים כאלו לעומת תחזית בטל בשישים הרשמית לפיה שלוש המפלגות עוברות (בקושי) את אחוז החסימה. הליכוד מרוויח מנדט אחד בכל מקרה של היעלמות מפלגה בודדת, ושניים במקרה של היעלמות שתי מפלגות. המחנה הציוני ויש עתיד מרוויחות מנדט אחד בכל המקרים, ושאר המפלגות שומרות על כוחן או עולות במנדט, תלוי בתרחיש.
השפעה גדולה יותר להיעלמות של מפלגה כלשהי תהיה על הגוש אליו היא שייכת. ב-2013, למשל, סך הקולות שקיבלה עוצמה לישראל היה שווה 2.1 מנדטים, פחות מרף אחוז החסימה דאז (נדרש מספר קולות השווה 2.4 מנדטים; קדימה עברה אותו על חוט השערה). קולות הימין שאבדו תרמו לירידה בכוחו של הגוש ברגע האמת, לעומת הצפי בסקרים. אין ספק שכל מועמד היה מעדיף לראות את המפלגה הקטנה בגוש הנגדי נעלמת, אך ממשחק חטוף בהרכב ומשול - האפליקציה של בטל בשישים להרכבת קואליציות - ניתן בנקל להתרשם ששני המועמדים יוכלו להרכיב קואליציה, ביחד או לחוד, כמעט בכל התסריטים שלעיל (שימו לב שאם רק מרצ עוברת, יש סיכוי ל"גוש חוסם נתניהו" הכולל את גוש השמאל ויש עתיד, כפי שיפורט למטה).
חשוב לציין שזו כלל לא תהיה הפתעה אם אחת המפלגות לא תעבור את אחוז החסימה. התרחיש הבודד המסתבר ביותר מתוך השישה האפשריים הוא זה שבו כולן ייקחו חלק בכנסת ה-20, עם סיכוי של 36%, אך ישנם חמישה תסריטים אפשריים אחרים, חלקם בעלי הסתברות לא זניחה בכלל (בראשם היעלמותה של ישראל ביתנו). את החישוב הזה צריך לקחת בעירבון מוגבל, מפני שהוא מניח אי-תלות בין סיכויי המפלגות לעבור את אחוז החסימה. זו הנחה שאינה בלתי-הגיונית, בהתחשב בפרופיל השונה של המצביעים של כל מפלגה. (מקרה לדוגמא שבו האחוזים הללו אינם בלתי-תלויים, הוא זה שבו אחוז ההצבעה בקרב הציבור הערבי יעלה, בעוד זה של הציבור היהודי ייוותר על כנו.)
אחוז ההצבעה
עד כמה קריטי אחוז ההצבעה הכולל? ואחוז ההצבעה בציבור הערבי?
מדברים הרבה על אחוז ההצבעה, אבל אין בעצם הרבה מה להגיד. מן הסתם, אם יבואו יותר תומכי ליכוד להצביע, הליכוד יקבל יותר קולות. אם יבואו יותר מצביעי הרשימה המשותפת, היא תקבל יותר קולות. ואם יהיו באופן כללי יותר מצביעים מהצפוי, בעוד שתומכי יחד, מרצ וישראל ביתנו לא יצליחו להדביק את הקצב של שאר המפלגות, מן הסתם הן לא תעבורנה את אחוז החסימה (בהשלכות של תרחישים אלה כבר דנו לעיל). המפלגות החרדיות עלולות להיפגע במידת-מה מעלייה באחוז ההצבעה הכללי, שכן הן בדרך-כלל ממצות ממילא את פוטנציאל הקולות שלהן, עם אחוז הצבעה קרוב ל100% (ואף יותר..) בקרב הציבור החרדי.
עלייה באחוז ההצבעה בקרב הציבור הערבי בלבד יכולה כאמור לשנות את תמונת הסיכויים של התרחישים שמנינו עבור היעלמות המפלגות הקטנות, אך לא את ההשלכות שלהם (מלבד העובדה הטריוויאלית שהרשימה המשותפת עצמה תתחזק יותר במקרה כזה).
ממליצים לנשיא
מי נמצא במצב טוב יותר מבחינת גיוס התמיכה להמלצה בפני הנשיא?
נתחיל מגרעין התמיכה של כל מועמד: הרצוג עם 42 (עם מרצ ויש עתיד) מוביל על נתניהו, שבאמתחתו 35 (עם יחד והבית היהודי). לרשימה המשותפת מחד, ולש"ס ויהדות התורה מאידך, 14 מנדטים. ישראל ביתנו לא סוגרת את הפער, גם אם תמליץ על נתניהו. לכן אמרנו כבר בתחילת המערכה: הבחירות האלה אינן תלויות בכל אחת ואחד מאיתנו. הן תלויות בכולנו.
כדאי בכל זאת לשים לב לתרחישים קיצוניים אפשריים, למשל אם גרעין התמיכה של הרצוג, יחד עם הרשימה המשותפת, ימנה 60 מנדטים או יותר ויהווה "גוש חוסם נתניהו". זה יכול להתאפשר, למשל אם מפלגות הימין הקטנות לא יעברו את אחוז החסימה. עם זאת, הסיכוי לכך על-פי סימולציות של בטל בשישים הוא 13% בלבד. מנגד, אילו רק מרצ נותרת בחוץ, ייתכן שיוויון בין נתניהו להרצוג בספירת הממליצים גם ללא תמיכתו של ליברמן, אך גם זה תסריט דחוק יותר.
הפתעת הבחירות
ההפתעה הגדולה ביותר שיכולה להתרחש ביום הבחירות היא שכלל לא תהיה הפתעה. אולם בהינתן ניסיון העבר, סביר מאוד שמפלגה אחת או יותר יפתיעו (אפילו מאוד) בתוצאתן הסופית. מהשוואת תחזית בטל בשישים לממוצע הסקרים, ניתן לסמן את מפלגות כולנו והליכוד כהפתעות בחירות (מתונות), אם לחיוב ואם לשלילה. בתחזית בטל בשישים הכוללת פיצוי על עדריות הסוקרים - פשוט הכפלנו את אפקט המגמות של הימים האחרונים - כולנו מתחזקת אף יותר, וגם המחנה הציוני וישראל ביתנו מפתיעות, כל אחת בדרכה.
מדוע מסתמנות מפלגות אלה כבעלות הסיכויים הטובים ביותר להיות הפתעת בחירות 2015?
על כך ועוד, בחלק ב' של פוסט הפתעת הבחירות, שיופיע בקרוב, ויכלול דיון נרחב במגמות שנמדדו עבור כל המפלגות בשבועות והימים האחרונים.
 |
| טבלת סקרי השבוע האחרון, הממוצע שלהם, ותחזית בטל בשישים ליום הבחירות |
מהתבוננות בטבלה ניתן לראות כי הליכוד בכל זאת חווה שבוע לא קל. בסקרים הראשונים של כל(!) הסוקרים השבוע, הליכוד איבד בין מנדט לשניים וכבר נראה בדרך לקריסה מוחלטת. אולם ביום האחרון של המערכה, ממש בדקה ה-91, הוא התאושש קמעה ואפילו השיב לעצמו מנדט אצל שלושה מן הסוקרים. תחזית בטל בשישים מתחשבת במגמה השלילית השבוע ומענישה את הליכוד בשני מנדטים לעומת התחזית של השבוע שעבר. הליכוד מקבל 20 מנדטים בתחזית, תוצאה נמוכה שמופיעה רק בסקר הסופי של קמיל פוקס. המחנה הציוני עלה במנדט אחד לפחות כמעט אצל כל הסוקרים השבוע, ולא פחות חשוב, לא חווה ולו ירידת מנדטים אחת. בתחזית בטל בשישים המחנ"צ עולה ל-25 מנדטים.
מה שקורה עם הרשימה המשותפת בבחירות אלה הוא פשוט עצוב. אחרי הניתוח שפרסמנו כאן בנוגע לספירת הקולות בקרב הציבור הערבי (מאז נדרשנו לכך עוד מספר פעמים), הנה אנו שוב ניצבים מול תוצאה בלתי-אפשרית מבחינה סטטיסטית. 14 סקרים ברציפות לא זיהו שום תזוזה לשום כיוון בתחזית עבור הרשימה המשותפת. טוב, אז יודעים מה? גם התחזית של בטל בשישים לא השתנתה, והרשימה המשותפת נותרת עם 14 מנדטים. זו תוצאה גבוהה שלא הופיעה עד כה באף-אחד מן הסקרים עבורה, ומקורה בפיצוי שנותן המודל להערכת החסר העקבית בכוחן של המפלגות הערביות בסקרי הבחירות בישראל (פיצוי דומה ניתן גם במודל של פרוייקט 61).
יש עתיד עברה את השבוע על מי-מנוחות, עלתה וירדה פה ושם, אך נותרה עם ממוצע זהה לשבוע שעבר. בתחזית בטל בשישים היא מאבדת מנדט ומקבלת 13 מנדטים. הבית היהודי תזזיתי יותר, אולם לא באופן עקבי והוא שומר על כוחו בתחזית בטל בשישים עם 11 מנדטים. כולנו היא סיפור הצלחה נוסף השבוע, והיא עולה במספר סקרים, אולם רק אצל קמיל פוקס ופאנלס היא זוכה לתוצאה דו-ספרתית של מנדטים. בתחזית בטל בשישים כולנו ממשיכה לעלות וניצבת על 11 מנדטים, יותר מכל שישה הסקרים הסופיים של הסוקרים ובפער של יותר משני מנדטים מממוצע הסקרים. מיני-הפתעה. לבסוף, ש"ס גם היא יציבה מאוד השבוע, ועולה ל-8 מנדטים בתחזית בטל בשישים.
מה לגבי המפלגות הקטנות?
 |
| טבלת סקרי השבוע האחרון, הממוצע שלהם, ותחזית בטל בשישים ליום הבחירות |
אז מה יכול לקרות ב17.3? נדון במספר סוגיות מתבקשות:
הפער בין המפלגות הגדולות
מה צפוי להיות הפער בין המחנה הציוני לליכוד?
בעניין זה, הסוקרים תמימי-דעים למדי. רובם חוזים פער של ארבעה מנדטים לטובת המחנה הציוני (טלסקר מתונה יותר, עם פער של שני מנדטים, ואילו אצל מאגר מוחות הפער עומד על שלושה). תחזית בטל בשישים אגרסיבית יותר, וצופה הפרש של חמישה מנדטים בין המחנה הציוני לליכוד, פער שלא הופיע באף-אחד מהסקרים לאורך כל מערכת הבחירות. זהו פער משמעותי למדי, שעשוי להיות מכריע בקביעת המועמד שיזכה לנסות להרכיב קואליציה. (קל לדמיין הודאות כגון: "העם הכריע", "הציבור אמר את דברו" וכו', מפי מנהיגי מפלגות שונות ברחבי המפה הפוליטית - משה כחלון, אריה דרעי ואביגדור ליברמן, למשל - שיאפשרו להם לחזור בהם מהצהרותיהם לפני הבחירות ולהצטרף לצד ה"מנצח", אם אכן יהיה כזה).
האם ניתן להשוות את המצב הפעם לזה שהיה ב-2009, כאשר קדימה בראשות ציפי לבני הפתיעה ו"ניצחה" את הליכוד (עם 28 לעומת 27 מנדטים)? לטעמנו, אין מקום להשוואה. בחירות 2009 נערכו לאחר שציפי לבני, שהחליפה קודם לכן את אהוד אולמרט בראשות קדימה, ניסתה להקים קואליציה עם המפלגות החרדיות ונכשלה בכך. תחת זאת, נערכו בחירות שאליהן ניגשו ה"שותפים הטבעיים" של גוש הימין כשותפים לכל דבר ועניין, וגוש הימין-חרדים הוא זה שניצח את הבחירות באופן ברור עם 65 מנדטים, שסללו את דרכו של נתניהו בשנית למעון המפורסם ברחוב בלפור בי-ם. בניגוד לספין הכושל שנוסה אז, ועד היום מופיע פה ושם, נתניהו ניצח את בחירות 2009, לא ציפי לבני.
המצב היום שונה, משלושה טעמים: ראשית, הפער המסתמן בין המחנה הציוני לליכוד גדול בהרבה מהפער של 2009. שנית, לא בכדי מופיעות המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, בגוש המרכז-חרדים ולא בגוש הימין בתמונת הרכב הכנסת ה-20 של בטל בשישים. בניגוד למפלגת יחד של אלי ישי, מנהיגי המפלגות הללו נמנעו מלהצהיר על נתניהו כמועמדן המועדף להרכבת הממשלה כמעט עד הרגע האחרון, לאחר שנכוו ממהלכיה של הקואליציה האחרונה בראשותו. לבסוף, אם נסתמך על תוצאות המודל של בטל בשישים, בבחירות אלו חל מהפך אמיתי בין הגושים לעומת המצב ששרר עם ההכרזה על הבחירות. זהו מהפך שלא מסתכם בזליגה של כמה מנדטים מהגוש המוביל לגוש המרכז. חלק משמעותי מהמנדטים שנטשו את הימין מצאו את דרכם למחנה הציוני בגוש השמאל, ולא נעצרו במרכז. לראיה, גוש השמאל צפוי להיות הגוש הגדול בכנסת ה-20, בניגוד לרוב התחזיות בשלבים מוקדמים יותר, ואחרי מספר חודשים בהן נמדד שיוויון בין שתי המפלגות, המחנה הציוני גובר כעת על הליכוד ביותר מ-98% מסימולציות יום הבחירות של מודל בטל בשישים.
היעלמות המפלגות הקטנות
עד כמה יכולה אחת המפלגות הקטנות להשפיע על התמונה אם היא נמחקת מהמפה?
מבחינת מספרי המנדטים של המפלגות השונות, לא באופן דרמטי. על-פי חוק באדר-עופר, מספר הקולות הדרוש למנדט (ה"מודד") מחושב רק על-פי הקולות הכשרים שעברו את אחוז החסימה, ופירושו של דבר הוא שאם מפלגה מסוימת לא עוברת את הרף הנדרש, המנדטים ש"אבדו" יחולקו בין המפלגות האחרות באופן פרופורציוני. בגלל שחלק מן המפלגות הקטנות חתומות על הסכמי עודפים, היעלמותן עשויה לפגוע במקצת בשותפות שלהן להסכם (כולנו במקרה של ישראל ביתנו, והמחנה הציוני במקרה של מרצ). אבל בניגוד להצהרות שמופיעות לעיתים בתקשורת, לא צפוי שינוי גדול בתמונת המנדטים באף-אחד מהתרחישים של היעלמות מפלגות, כפי שניתן לראות מטבלת התוצאות של סימולציות בטל בשישים במקרים הללו:
 |
| מספרי המנדטים והסיכוי הכולל לתרחישים אפשריים שונים עבור המפלגות על סף אחוז החסימה |
השפעה גדולה יותר להיעלמות של מפלגה כלשהי תהיה על הגוש אליו היא שייכת. ב-2013, למשל, סך הקולות שקיבלה עוצמה לישראל היה שווה 2.1 מנדטים, פחות מרף אחוז החסימה דאז (נדרש מספר קולות השווה 2.4 מנדטים; קדימה עברה אותו על חוט השערה). קולות הימין שאבדו תרמו לירידה בכוחו של הגוש ברגע האמת, לעומת הצפי בסקרים. אין ספק שכל מועמד היה מעדיף לראות את המפלגה הקטנה בגוש הנגדי נעלמת, אך ממשחק חטוף בהרכב ומשול - האפליקציה של בטל בשישים להרכבת קואליציות - ניתן בנקל להתרשם ששני המועמדים יוכלו להרכיב קואליציה, ביחד או לחוד, כמעט בכל התסריטים שלעיל (שימו לב שאם רק מרצ עוברת, יש סיכוי ל"גוש חוסם נתניהו" הכולל את גוש השמאל ויש עתיד, כפי שיפורט למטה).
חשוב לציין שזו כלל לא תהיה הפתעה אם אחת המפלגות לא תעבור את אחוז החסימה. התרחיש הבודד המסתבר ביותר מתוך השישה האפשריים הוא זה שבו כולן ייקחו חלק בכנסת ה-20, עם סיכוי של 36%, אך ישנם חמישה תסריטים אפשריים אחרים, חלקם בעלי הסתברות לא זניחה בכלל (בראשם היעלמותה של ישראל ביתנו). את החישוב הזה צריך לקחת בעירבון מוגבל, מפני שהוא מניח אי-תלות בין סיכויי המפלגות לעבור את אחוז החסימה. זו הנחה שאינה בלתי-הגיונית, בהתחשב בפרופיל השונה של המצביעים של כל מפלגה. (מקרה לדוגמא שבו האחוזים הללו אינם בלתי-תלויים, הוא זה שבו אחוז ההצבעה בקרב הציבור הערבי יעלה, בעוד זה של הציבור היהודי ייוותר על כנו.)
אחוז ההצבעה
עד כמה קריטי אחוז ההצבעה הכולל? ואחוז ההצבעה בציבור הערבי?
מדברים הרבה על אחוז ההצבעה, אבל אין בעצם הרבה מה להגיד. מן הסתם, אם יבואו יותר תומכי ליכוד להצביע, הליכוד יקבל יותר קולות. אם יבואו יותר מצביעי הרשימה המשותפת, היא תקבל יותר קולות. ואם יהיו באופן כללי יותר מצביעים מהצפוי, בעוד שתומכי יחד, מרצ וישראל ביתנו לא יצליחו להדביק את הקצב של שאר המפלגות, מן הסתם הן לא תעבורנה את אחוז החסימה (בהשלכות של תרחישים אלה כבר דנו לעיל). המפלגות החרדיות עלולות להיפגע במידת-מה מעלייה באחוז ההצבעה הכללי, שכן הן בדרך-כלל ממצות ממילא את פוטנציאל הקולות שלהן, עם אחוז הצבעה קרוב ל100% (ואף יותר..) בקרב הציבור החרדי.
עלייה באחוז ההצבעה בקרב הציבור הערבי בלבד יכולה כאמור לשנות את תמונת הסיכויים של התרחישים שמנינו עבור היעלמות המפלגות הקטנות, אך לא את ההשלכות שלהם (מלבד העובדה הטריוויאלית שהרשימה המשותפת עצמה תתחזק יותר במקרה כזה).
ממליצים לנשיא
מי נמצא במצב טוב יותר מבחינת גיוס התמיכה להמלצה בפני הנשיא?
נתחיל מגרעין התמיכה של כל מועמד: הרצוג עם 42 (עם מרצ ויש עתיד) מוביל על נתניהו, שבאמתחתו 35 (עם יחד והבית היהודי). לרשימה המשותפת מחד, ולש"ס ויהדות התורה מאידך, 14 מנדטים. ישראל ביתנו לא סוגרת את הפער, גם אם תמליץ על נתניהו. לכן אמרנו כבר בתחילת המערכה: הבחירות האלה אינן תלויות בכל אחת ואחד מאיתנו. הן תלויות בכולנו.
כדאי בכל זאת לשים לב לתרחישים קיצוניים אפשריים, למשל אם גרעין התמיכה של הרצוג, יחד עם הרשימה המשותפת, ימנה 60 מנדטים או יותר ויהווה "גוש חוסם נתניהו". זה יכול להתאפשר, למשל אם מפלגות הימין הקטנות לא יעברו את אחוז החסימה. עם זאת, הסיכוי לכך על-פי סימולציות של בטל בשישים הוא 13% בלבד. מנגד, אילו רק מרצ נותרת בחוץ, ייתכן שיוויון בין נתניהו להרצוג בספירת הממליצים גם ללא תמיכתו של ליברמן, אך גם זה תסריט דחוק יותר.
הפתעת הבחירות
מדוע מסתמנות מפלגות אלה כבעלות הסיכויים הטובים ביותר להיות הפתעת בחירות 2015?
על כך ועוד, בחלק ב' של פוסט הפתעת הבחירות, שיופיע בקרוב, ויכלול דיון נרחב במגמות שנמדדו עבור כל המפלגות בשבועות והימים האחרונים.
הערה קטנה: לפי התחזית שלכם, אם יחד וליברמן לא עוברים ומרצ כן (הלוואי!), יש 60 מנדטים למפלגות לפיד-ושמאלה, ואז ברור שביבי לא יכול להקים קואליציה. זאת בניגוד למה שכתבתם לעיל.
השבמחקנכון. התייחסנו בדיוק לתסריט הזה בדיון על הממליצים לנשיא, אבל אתה צודק, הניסוח למעלה לא היה מספיק מסוייג, וזה תוקן. תודה!
מחקמה שגם יכול להיות וזו לא תהיה הפתעה בשבילי, זה שכמה מנדטים יעברו מבנט לביבי השבוע בגלל תמונת המצב בשבוע שעבר שאם הם רוצים את ביבי כראש ממשלה ואת מפלגתם בקואליציה הם חייבים להצביע לליכוד בשביל לסגור את הפער. אולי זה לא יקרה, אבל סיכוי סביר שזה יקרה.
השבמחקהאם יש אפשרות חוקתית שהרשימה המשותפת תתפצל לסיעות ושאחת הסיעות - למשל חד"ש שצפויים לה 5 ח"כים - תמליץ לנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על הרצוג, ואף תשתתף בממשלה?
השבמחקהבעיה באנליזה זו, היא שמושג הגוש שלכם מעט בעייתי. כך, מצד אחד "יש עתיד" היא חלק מגוש ה"מרכז" בצד, ומצד שני היא חלק מוצק מ"ממליצי הרצוג" ו"חוסמי נתניהו" באנליזות. ואם כבר, הצהרות ש"ס על תמיכה בנתניהו מעט יותר נמרצות מהצהרות יש עתיד על הרצוג.
השבמחקקודם כל, אפשר להפריד בחדות בין "מפלגות ימין" ל"מפלגות שמאל" (לצרכינו), ע"פ סקרי ההעדפות לרה"מ בין המצביעים. במצב כזה, "יש עתיד" בשמאל, החרדים בימין, ומפלגת המרכז האמיתית היחידה היא "כולנו" (אפשר אמנם להבדיל בין מפלגות גושיות מובהקות שיעדיפו לשבת באופוזיציה מאשר עם הצד השני במיעוט - אבל זו הגדרה לא שימושית במיוחד במצב שבו העבודה ו/או התנועה יכלו בקלות לשבת תחת ממשלת ליכוד - ובטוויטר שקלתם מצב הפוך שבו הליכוד ישב תחת העבודה). עם ההגדרה הזו, הבחירות הקודמות יוצאות כ61-59, וההבדל העיקרי כאן הוא פחות התחזקות השמאל (בעצם, השמאל מפסיד מעט בסה"כ כי המנדטים הנוספים מתקזזים עם מה שמרצ ולפיד מאבדים) - אלא כחלון ש"גונב" מנדטים משני הצדדים, כנראה יותר מהימין (וכמובן, כל עניין אחוז החסימה, אם מפלגה מסוימת תיפול). בתלות בכמה כחלון "גונב", אפשר לכמת אם וכמה מנדטים עברו מימין לשמאל, אם היה לנו פילוח מעט טוב יותר למצביעי כחלון.
בבחירות הנוכחיות, השיוך הגושי הוא פחות משמעותי לשם קביעת ההשלכות שיהיו לתוצאות הבחירות. ישנם הפעם שלל תסריטים אפשריים, ואנחנו מתייחסים לכולם, עפ"י התחזית למנדטים. המעקב אחרי הגושים שהגדרנו בתחילת המערכה עוזר לעקוב אחרי המגמות הכלליות של העדפות הבוחרים, ברזולוציה נמוכה יותר מזו של המפלגות הבודדות. בנוסף לכך, הוא מהווה חלק מהמודל הסטטיסטי שלנו. מפלגות המרכז (החילוניות) מקבלות התייחסות שונה מזו של מפלגות השמאל והימין הקלאסיות - בעיקר בתחזית המתחשבת במגמות של הרגע האחרון - כפי שהסברנו בפוסט על הפתעת הבחירות. לטעמנו, זו שגיאה להתייחס למפלגת יש עתיד כאל מפלגת שמאל. זו מפלגת מרכז, והיא חולקת את מקומה בגוש עם כולנו.
מחקישנה טעות בכתבה - עוצמה לישראל קיבלו בבחירות האחרונות 1.76 אחוז מהקולות ולא 1.76 מנדטים.
השבמחקתוקן, תודה.
מחקהיו שני סקרים בשבוע שעבר, אחד מהם של ערוץ הכנסת שנחשב סוקר רציני מאוד שבהם יש עתיד קיבלה 14 מנדטים.
השבמחקלמה זה לא מופיע אצלכם?
הסתכל שוב בטבלה. הסקר של פאנלס עם 14 מנדטים ליש עתיד, מה-10.3, מופיע אחרון בטבלת הסקרים השבועית המלאה. הסקר הסופי של פאנלס הופיע מאוחר יותר במעריב ושם יש עתיד עם 13.
מחקהסקר השני שנתן להם 14 היה של מכון TRI באתר ביזפורטל, אך סקרים אלו, יחד עם אלו של מכון גיאוקרטוגרפיה, הוסרו מהמאגר שלנו בעקבות הניתוח על עדריות והטיות הסוקרים.
האם אתם מרגישים שיש מומנטום שלילי ליש עתיד בגלל הקמפיין של המחנה הציוני נגד לפיד? לפני שבועיים התחזית שלכם ליש עתיד היתה 15.
מחקרגשות ופרשנות מהסוג הזה הן לחם חוקם של אחרים. אנחנו מתמקדים בניתוח סטטיסטי של תוצאות הסקרים. שים לב שלפני שבועיים יש עתיד קיבלה בתחזית בטל בשישים ליום הבחירות 13 מנדטים, בדיוק כמו היום. ההבדל הוא שאז היה היתה במומנטום ולהערכתנו, אם הבחירות היו מתקיימות אז, היא היתה מגיעה לתוצאה של 15 מנדטים. מאז, היא איבדה תנופה, בעוד המחנה הציוני הצליח להתרומם מעל 23 המנדטים שקיבל לאורך זמן בתחזית והוא מגיע בתחזית הסופית ל25 מנדטים (26, בתחזית עם פיצוי על עדריות הסוקרים).
מחקThanks for finally talking about > %blog_title% < Liked it! outlook 365 login
השבמחקIn order to justify this, the lender will add a slight premium on the rate that they get the money at to make up them for this missed opportunity. mortgage payment calculator canada The term 'affordability' is also used to describe overall housing affordability, which has more to accomplish with the price of living in a very particular city. mortgage payment calculator canada
השבמחקThis really doesn't benefit Newfoundland, unfortunately. mortgage payment calculator canada It should be at or under 42% of your respective pre-tax income. canada mortgage calculator
השבמחקAttractive component of the material. I just stumbled across your web site and accession capital to say that I really enjoyed your site. US Citizen Travel to Turkey, you can apply for a Turkey Visa to the US anytime, but ideally, apply at least two days before your date of travel.
השבמחקNice article thank you for this. Check the Kenya entry requirements before you apply for the Kenya visa through online visa application. The e visa application offers the fast visa services. Thank you
השבמחק
השבמחקI am enjoying every bit of it. It is a good site, as well as the stock is well-chosen. Thank you.. urgent business visa India, you can get urgent business visa India through the fast India visa website.
Your words are a revelation in a world plagued by conformity, a beacon of light illuminating the path less traveled. Each post is a testament to your unwavering commitment to authenticity, a reminder that true creativity knows no boundaries. Your blog is a sanctuary for seekers of truth, a refuge where unconventional ideas find fertile ground to flourish. Thank you for daring to challenge the status quo and for sharing your unique perspective with the world.
השבמחקThe blog’s insights into how technology is reshaping our routines were spot on. The practical examples of AI and IoT applications were very enlightening. It’s amazing to see these technologies in action. The focus on ethical considerations added depth to the discussion, highlighting the need for responsible innovation. Eagerly anticipating more articles like this. Keep up the great work
השבמחק